בדיקה מחודשת למה קורה אצלי …
טיפה סחרחורת ממהירות התזוזה של הדברים.
יש לי בחורה מדהימה…
חכמה יפה מוכשרת עדינה אמיתית.
התקבלתי לעבודה בחברת הייטק עם משכורת נחמדה להתחלה…
סיימתי מועדפת.
החבורה הישנה מתפרקת.
הידידות מתרחקות.
כל אחד הולך לדרכו.
כואב ושוב חרדת הנטישה קופצת לביקור..
הדבר שמעסיק אותי כרגע זאת השאלה, "האם אני הולך בכיוון שבו חלמתי ללכת?"
אינני רוצה לדבר על העבודה החדשה יותר מידי או לשמוח, עדיין לא התחלתי לעבוד שמה, רק חתמתי על חוזה.
ככל שאדבר פחות כך מידת האכזבה תיהיה קטנה יותר.
איפשהו שמה במרחק חבר קרוב ממשיך לשרת בצהל
איפשהו שמה במרחק ידידה הפסיקה לדבר איתי כי יש לה חבר
איפשהו שמה במרחק ידידה קרובה נעלבה עליי כי יש לי חברה
והשאלה האם לעבור לעיר אחרת ללא חברים מנקרת
והשאלה האם אהובתי תיהיה לי חברה.
האם אני מתלונן יותר מידי?
בכל זאת אלמנטים פולניים זורמים בשם המשפחה שלי.
אבל אולי באמת יש ממש בזה שאני פשוט מתלונן יותר מידי.
טוב אשב לי ישיבת רגיעה, אנקה את נשימתי.
הכל יהיה בסדר ועל הצד הטוב ביותר.
זוהי מנטרתי
להגיב
אין תגובות… עדיין.
